דף הביתסיפורים מהשטחאימון וחיבור: איך אנחנו מעניינים ערים בתוכנית Urban95
דף הביתסיפורים מהשטחאימון וחיבור: איך אנחנו מעניינים ערים בתוכנית Urban95

אימון וחיבור: איך אנחנו מעניינים ערים בתוכנית Urban95

התחלתי לעבוד עם התוכנית Urban95 של קרן ברנרד ון ליר השנה לאחר שעזבתי את KaBOOM!, ארגון ללא כוונות רווח בארה”ב שאותו ניהלתי במשך 20 שנה. KaBOOM! התחיל בדגש על בניית מגרשי משחקים, אבל בשנים האחרונות התחלנו לחשוב על נושאים שגיליתי שהשתקפו בתוכנית Urban95 – שיש להביט מעבר למגרשי משחקים, למסלולים שבהם הולכים ילדים כדי להגיע למגרש המשחקים, והזדמנויות אחרות ליצור מרחבים עירוניים ללמידה ומשחק.

התחלתי לעבוד עם התוכנית Urban95 של קרן ברנרד ון ליר השנה לאחר שעזבתי את KaBOOM!, ארגון ללא כוונות רווח בארה”ב שאותו ניהלתי במשך 20 שנה. KaBOOM! התחיל בדגש על בניית מגרשי משחקים, אבל בשנים האחרונות התחלנו לחשוב על נושאים שגיליתי שהשתקפו בתוכנית Urban95 – שיש להביט מעבר למגרשי משחקים, למסלולים שבהם הולכים ילדים כדי להגיע למגרש המשחקים, והזדמנויות אחרות ליצור מרחבים עירוניים ללמידה ומשחק.

אני כה נרגש להרחיב את תחום העיסוק שלי, מצפון אמריקה לזירה הבינלאומית, ומהדגש על מגרשי משחקים למבט רחב ומשולב יותר של המרחב העירוני.

22443835504_c0d36a74bf_k (1)

וזהו המסר שאנחנו מביאים לערים: הצורך לקחת בחשבון אפילו את הילדים הצעירים ביותר בכל היבטי החיים בעיר. לעיתים קרובות מתברר שרשויות עירוניות מגבילות את חשיבתן על ילדים למחלקות הגנים והפנאי: בונים מגרש משחקים ועוברים לסדר היום. אבל על מחלקת התכנון לחשוב גם על ילדים צעירים: כמה קל לחצות את הכביש שמוביל למגרש המשחקים? ומחלקת בריאות הציבור: האם זיהום אויר הופך את השהייה בחוץ למסוכנת עבור תינוקות, פעוטות וילדים?

אין צורך להקים עוד מחלקה בעיריות שמטרתה לחשוב על האזרחים הצעירים ביותר. אדרבה, עלינו להביא את כל מחלקות העיריות לידי כך שיחשבו ביחד כיצד ישפיעו החלטותיהם על איכות החיים של אלה שגדלים בעיר.

כך קורה בעיר טירנה, אלבניה, שם אני מתגורר כרגע. איתרע מזלי ועמדתי לעבור לכאן עם רעייתי, העובדת בחיל השלום של ארה”ב, באותו זמן שעזרתי לשפוט הצעות שהגיעו לאתגר התוכנית Urban95 של קרן ברנרד ון ליר – השם משקף את המושג 95 ס”מ, גובהו הממוצע של ילד בריא בגיל שלוש. והצעה מנצחת אחת הייתה שעיריית טירנה תעסיק מנהל מדיניות ילדים, כדי שיעריך כיצד משפיעות מחלקות עירוניות שונות על ילדים בגיל הרך ויתווה דרך.

מאז כבר למדתי להכיר את ראש העירייה אריון וליאי, ואנחנו בודקים את האפשרות שטירנה תהפוך לאחת מהערים השותפות הניסיוניות בתכנית Urban95. בינתיים אני נהנה גם משיחות עם ערים שותפות ושותפות פוטנציאליות, מבוגוטה ועד רסיפה.

Caminata_aUPA_08 (2)

בשיחות אלה יש נושא משותף. אנשים מעוניינים. הם רוצים לשפר את עריהם עבור ילדים צעירים ומשפחותיהם. אבל הם צמאים לידע כיצד לעשות זאת. הם רוצים מתכונים וארגזי כלים. בהיבטים רבים של תכנון ערים כבר נעשתה עבודה של עשרות שנים, יש מומחים מוכרים, ונקבעו שיטות עבודה מיטביות. ואילו בתכנון עירוני ידידותי לילדים אנחנו בשלב הרבה יותר מוקדם, ומנסים להגיע מאפס לשישים במהירות האפשרית.

כך שאנחנו ניגשים למשימה בשתי דרכים: אימון וחיבור. חלק מהעבודה שלי הוא לספק סיוע ותמיכה טכניים למנהיגי העיר, וחלק אחר הוא בניית רשת של אנשים ברחבי העולם הפורצים דרכים חדשות בתחום זה ויכולים ללמוד זה מזה.

אתגר Urban95 מממן כמה פרויקטים מלהיבים שיספקו פרספקטיבות חדשות – פשוטו כמשמעו, במקרה של מפיקי סרט תיעודי טורקיים המצלמים סרט באזור איסטנבול מגובה 95 ס”מ, כדי לעזור למבוגרים להבין איך העיר נראית מהגובה של פעוט. עוד זוכה באתגר Urban95: פלטפורמת “העיר בגובה העיניים” יוצרת מסלול חדש בעבודתה, “העיר בגובה העיניים לילדים”, מה שמראה כיצד העניין בחוויה העירונית של ילדים הופכת לנושא שמעניין את הזרם המרכזי.

TPG playgrounds3

ואנחנו מפתחים את ההנחיות המעשיות שאותן מבקשים מנהיגי ערים. רעיון אחד הוא “אזור עדיפות לילדים”, שכרגע אנחנו מנסים בבוגוטה: הגדרת רדיוס של 150-200 מטר סביב “מוסד עוגן” כגון מעון לילדים, וניסוי בחידושים כגון האטת התנועה, שבילי אופניים, ושיפור המדרכות. אם יצליחו צעדים אלה ניתן להרחיבם לכל רחבי העיר.

אזור העדיפות לילדים הוא אחד מכמה רעיונות שבכוונתנו לארוז כ”ערכת מתחילים” עבור מנהיגי ערים באירוע “המעבדה העירונית” CityLab בפריז בהמשך החודש.

Investment Area
מחברים