בשעה ששיעור גדול מאי-פעם של ילדים בעולם גדלים בערים, פועלת קרן ברנרד ון ליר עם רשויות עירוניות ברחבי העולם למצוא דרכים חדשות וניתנות להרחבה להפוך ערים לידידותיות לילדים כחלק מ תכנית Urban95.
אחד הכלים שבהם משתמשות ערים כשהן אוספות נתונים הוא “לוח מחוונים”: כלי לאיסוף ושיתוף נתונים בפורמט נגיש. ניתן להשתמש בלוח מחוונים כדי למשוך תשומת לב אל צורך בשינוי, להעריך התקדמות, לקדם למידה וקיום אחריותיות, ולתקשר מידע.
קרן ברנרד ון ליר ביקשה מה-Open Data Institute לבדוק כיצד ניתן להשתמש בלוח מחוונים כדי להנחות מנהיגי ערים ואת צוותיהם לקבל החלטות מדיניות טובות יותר להתפתחות ילדים בגיל הרך.
הצוות שלנו – פיונה סמית’, גסיקה ויררטנה, אוליבר רייס ואני – ראיינו אקדמאים, אנשי מקצוע ומומחים לנתונים ברחבי העולם הפועלים בתחום התפתחות ילדים בגיל הרך ושלטון עירוני. נפרסם את ממצאינו בתחילת נובמבר, כולל המלצות מפורטות לערים כיצד לבנות לוחות מחוונים. בינתיים, בלוג זה מסכם שישה לקחים רחבים מהמחקר שלנו.
ככלל, מצאנו שיתרונות רבים יכולים לצמוח מהשימוש בלוח מחוונים כדי לתמוך בקווי מדיניות ידידותיים לילדים. לוחות מחוונים יכולים לסייע למקד את תשומת לבו של ארגון במספר מצומצם של מטרות. הם יכולים לעזור לערים לתעדף, לעודד שיתוף פעולה, להגביר את קולותיהם של ילדים, ולתרום להחלטות השקעה ותכנון. כאשר לוח מחוונים מפורסם בגלוי הוא עשוי לקדם גם שקיפות ואחריותיות.
שישה לקחים ליצירת לוח מחוונים אפקטיבי
1. עיר זקוקה לאסטרטגית נתונים ברורה לפני שתבנה לוח מחוונים. לשם כך צריך לדעת מה טיבו של לוח המחוונים. למשל, האם מטרתו להמריץ צוותים לפעול יחדיו, לעקוב אחר התקדמות לקראת מטרה, ליידע את האזרחים, או שילוב של כל אלה? חשוב שהעיר תנתח אילו נתונים כבר נאספים, ומי יראה או ישתמש בלוח המחוונים, כדי להחליט אילו מדדים להציג ובפני מי הם יוצגו.
2. יש חשיבות לתהליך שבו משתמשת העיר כדי להחליט על המטרות והמדדים של לוח המחוונים. תהליך זה עשוי לחבר בין קבוצות, להציף הבדלי גישה, ולמצוא מטרות משותפות. הוא עשוי גם לחשוף פערים חשובים באיסוף נתונים ומערכות. בניו זילנד, למשל, לוח המחוונים של Better Public Services סייע למקד את המאמצים לרוחב משרדי הממשלה בהתקדמות בקבוצה קטנה של מדדים שנבחרה בקפידה. כדי למצות יתרון זה רצוי שהעיר תשתף בתהליך תכנון לוח המחוונים צוותים ומקבלי ההחלטות לרוחב הארגון – ולפעמים מחוץ לארגון.
3. לוח מחוונים צריך להתאים לאוריינות הנתונים של משתמשיו. במיוחד אם לוח המחוונים יהיה פתוח לציבור, יש לתכננו בדרך מאד ברורה ואינטואיטיבית. ב-Igarapé Institute בברזיל משתמש הצוות ב”חוק עשר השניות” כדי לבחון אם הצליחו להציג כמויות גדולות של נתונים בדרך שמסייעת לקובעי מדיניות להבינם במהירות, ולהשתמש בהבנה זו כדי לנקוט פעולה מושכלת. כדי שצוות יפיק את המירב מלוח המחוונים שבו הם משתמשים, עליהם להבין מה מייצגים הנתונים וכיצד עשויות פעולותיהם היומיומיות לשנות את המדדים. הדבר מצליח במיוחד כאשר בתוך הקבוצה קיימת תרבות של למידה, ומשתמשים בשינויים במדדים המופיעים בלוח המחוונים כדי לבחון מה מצליח, או אילו חלקים מהעיר זקוקים לשינוי גישה.
צילום מסך לדוגמה מאתר Child Security Index שהוקם על ידי Igarapé Institute בברזיל.
4. לוחות מחוונים יעילים נתמכים במנהיגות חזקה. בנוסף להשקעה באוריינות הנתונים של צוותיהם, רצוי שמנהיגים יעודדו את התחזוקה והשימוש בלוח המחוונים במסגרת האסטרטגיה הקיימת ולקידום למידה. כך יהיה קל יותר לשלב לוחות מחוונים במסגרות עבודה קיימות, ובכך גם להגדיל את הסיכוי שיעודכנו, יעוררו תשומת לב, ויניעו לפעולה.
5. אמצעים כגון מדדים חלופיים כדי להעריך השפעה יכולים לסייע להתגבר על חסמי איסוף. לעיתים מתקשות ערים להחליט אילו נתונים דרושים כדי למדוד השפעה רצויה. ככלל, השימוש בנתונים קיימים הוא המפתח ליצירת לוח מחוונים עירוני מוצלח. באיסטנבול לא הצליחו פרופסור גובן (Guvenc) וצוותו באוניברסיטת Kadir Has למצוא נתונים על הכנסות משקי בית, אז הם השתמשו בהערכות נדל”ן כמדד חלופי כדי לעזור לזהות את האזורים הזקוקים ביותר לשירותי רווחה.
6. יש לנקוט אמצעי בטיחות בניהול נתונים על ילדים בגיל הרך מפני שהם עשויים להיות מאד פרטיים או רגישים. אפשר לקבץ נתונים על ילדים פרטניים כדי לעזור לעובדי רווחה לקבל החלטות טובות יותר, אבל אם ממירים אותם ללוח מחוונים שישותף באופן נרחב יותר, יש להצפינם, להסיר מהם את השמות והפרטים המזהים ואף לסכם אותם.
לוחות מחוונים בפעולה
ברחבי העולם, נוכחות ממשלות בהשפעה של לוחות מחוונים מתוכננים היטב.
- בניו זילנד, כחלק מיוזמת Better Public Services, נבחרו עשר עדיפויות לרוחב הממשלה בשנת 2012 לאחר תהליך התייעצות ממושך וזכו למעקב באמצעות לוח מחוונים ציבורי. מאז היו שיפורים משמעותיים בכל המדדים, ומחקר של היוזמה הראה שהתועלת המרכזית הייתה שיפור האימון בין צוותים.
- בפלטפורמה למעקב אחר השלכת פסולת לא חוקית, יוזמה פשוטה של Open Data Kosovo וסגן ראש העיר של גיאקובה, מתנדבים אספו, מיפו ופרסמו נתונים על מיקומם של אתרי פסולת לא חוקיים. הם איתרו 686 אתרי פסולת לא חוקיים וכתוצאה מכך פונו למעלה מ-75% מהאתרים על ידי עיריית גיאקובה.
- באונטריו, קנדה, לוח המחוונים Child Wellbeing Dashboard במחוז ווטרלו משמש לקידום הקמת מעונות ילדים במקומות הזקוקים להם ביותר. לוח המחוונים מראה את מיקומם של תכניות ושירותים קיימים עבור ילדים ואיפה הם ממוקמים ביחס לשירותים אחרים, כגון ספריות.
לוח המחוונים לרווחת ילדים במחוז ווטרלו, מרכיב היחסים - צילום מסך מהאתר http://communityservices.regionofwaterloo.ca/en/childrensServices/child-wellbeing-relationships.asp on 12/9/2017
דוגמאות כאלה מתרבות אך השימוש של ערים בנתונים כדי להפכן לידידותיות יותר עבור ילדים עדיין נמצא בשלביו הראשונים. אנו מקווים שדו”ח זה יסייע לערים אחרות לעקוב אחר הפיכתן למקומות נפלאים לגידול ילדים בריאים ומאושרים.
המחברת:
אמה מרטיניו-טרסוול היא המייסדת השותפה ומנהלת התפעול של חברת Oxford Insights המייעצת לממשלות כיצד להשתמש בטכנולוגיה כדי לבנות יכולות מנהיגות ולהשיג את מטרותיהן. היא עמיתה ב-Open Data Institute שבו, כמנהלת פרויקטים ואסטרטגיה, ייסדה בשותפות את מוקד Labora startup hub ותכננה את מאיץ הנתונים ASEAN Data Startup Accelerator. היא הנחתה תוכניות מנהיגות עבור הבנק העולמי, המועצה האירופית וסיינסבריז, וייעצה על ניהול שינויים לממשלות ישראל, אוסטרליה ואוקראינה.
אמה עבדה בעבר במשרד ראש ממשלת אוסטרליה ככותבת נאומים ויועצת מדיניות כלכלית בינלאומית והתמרת המגזר הציבורי.
