מדוע כל מחנה פליטים חייב גינת משחקים

אזורים שבהם ילדים יכולים לשחק מאפשרים מגוון של פעילויות פנאי ואינטראקציות חיוביות בין ילדים ומשפחות. עבור משפחות שמסתגלות לחוויה הקשה של חיי הפליטות, ההזדמנות לצאת החוצה, לשחק ביחד ולפגוש אנשים אחרים יכולה לתמוך מאוד בבריאות הנפש.

בואה ויסטה, בירת רוריימה, המדינה הצפונית ביותר בברזיל הממוקמת ביער האמזונאס, מנסה לשפר את הסביבה האורבנית של הילדים הצעירים שחיים בה. בואה ויסטה היא חלק מרשת Urban95, והעירייה משתפת פעולה באופן אסטרטגי בתוכנית רב-שנתית עם מתכנני ערים, אדריכלים, מהנדסים ומנהלים בעירייה, במטרה לשלב את ההתמקדות בגיל הרך בתכנון ובניהול העירוני.

בואה ויסטה קיבלה לאחרונה שטף של מהגרים בגלל קרבתה לגבול עם ונצואלה, אחד המקורות הגדולים בעולם לחציית גבולות בגלל עקירה. מחנות פליטים נחשבים לעיתים קרובות כהסדרי מגורים זמניים, ולכן הם אינם מצוידים במרחבים ציבוריים – כולל מקומות שהילדים יכולים לשחק בהם. אבל במקרים מסוימים, ילדים מבלים את כל שנות ילדותם בסביבה הזו.

קרן ברנד ון ליר שיתפה פעולה עם נציבות האו”ם לפליטים (UNHCR) וארגון AVSI Brasil, כדי לתכנן מרחבים ציבוריים המיועדים לילדים בגיל הרך בשלושה מחנות פליטים בבואה ויסטה. זהו הפרויקט הראשון שבו משתתפים יחד גורמים ממשלתיים, עיריית בואה ויסטה, ארגונים בחברה האזרחית ונציבות האו”ם לפליטים.

לדברי ג’וזה אגאס, נציג UNHCR בברזיל:

“עבור ילדים או מתבגרים פליטים, העקירה הכפויה היא טראומטית. פארקים וגני משחקים מעודדים את ההתפתחות הקוגניטיבית והחברתית ומשפרים את ההערכה העצמית”.

צוות התשתיות של העירייה תכנן בכוונה תחילה את המרחבים הציבוריים החדשים כך שיתמכו בהתפתחות הקוגניטיבית והמוטורית של ילדים. המרחבים הציבוריים, המשלבים חומרים ממוחזרים בכל מקום אפשרי, כוללים מתקנים בשלל צבעי הקשת, מבנים כמו מסלולי מכשולים, פירמידות ומנהרות, ומרקמים שונים ובהם חול, מלט ומשטחים פלסטיים לעידוד מערכת החישה. המרחבים הללו כוללים גם אזורים ייעודים למשחקי ספורט.

המיקומים שבהם הוקמו גינות המשחקים הללו – במחנות הפליטים רונדון 1, רונדון 3 ופריקומה – נבחרו על סמך מספר המשפחות עם ילדים שמתגוררות בתחומם. עד כה שיחקו בגינות המשחקים לפחות 1300 ילדי פליטים.

לפני שהחלו לתכנן את גינות המשחקים, עובדי הפרויקט שאלו ילדי מהגרים צעירים במה הם אוהבים לשחק. העובדים ערכו כ-200 ראיונות וסדנאות נפרדות עם ילדים בני שנתיים, בני שלוש-ארבע ובני חמש-שש.

גינות המשחקים אינן משמשות רק את הילדים הצעירים; הן הפכו למרחב ציבורי שזוכה להערכת הקהילה כולה. ילדים גדולים יותר משחקים כדורגל באזורים המיועדים לספורט, ההורים יושבים ומשוחחים על הספסלים כשילדיהם משחקים זה עם זה, ואנשים מבוגרים משתמשים במרחב לפעילות גופנית. חברי הקהילה אף נטלו על עצמם את האחריות לשמירה על תחזוקת הגינות.

בהתבסס על הניסיון עם גינות המשחקים, הקרן עובדת כעת עם AVSI ועם המשרד לעניינים אזרחיים בברזיל על תכנון מתודולוגיה שתעודד התפתחות בגיל הרך בתוך מחנות הפליטים, באמצעות תוכניות התערבות קבוצתיות לנשים בהיריון ולאימהות של ילדים צעירים. כמו כן, אנו משקיעים בפיתוח פרוטוקול לאומי שידריך את העיריות כיצד לשלב את הפליטים בשירותים שהן מעניקות.