המפנה לרעה בכלכלה העולמית, שהחל בשנת 2008, פגע בחברות אירופאיות, כאשר הלחץ על המשאבים הפיננסיים הציבוריים הוביל להחלשת מערכות הביטחון החברתי (Reinhart and Rogoff, 2009; Stuckler etal., 2009; Keeley and Love, 2010). בהולנד נעשו קיצוצים בשירותי התמיכה הממשלתית, אשר הוצגו מבחינה פוליטית כאילו הם חלק ממעבר אל “חברה משתתפת”, אבל למעשה הם הגבירו דווקא את הבידוד של כמה קבוצות פגיעות במיוחד. מיילדות ורופאים מיילדים ברוטרדם, העיר השנייה בגודלה במדינה, שהינה מאד רב-תרבותית, שמו לב לגידול במספר הנשים ההרות שיש להן בעיות פסיכו-סוציאליות ורפואיות מורכבות, כגון חוסר בית, עוני, אלימות במשפחה, שימוש בסמים, התעללות מינית ובעיות בריאות נפש.
לעיתים קרובות למי שסובל מבעיות אלה יש אפשרות מוגבלת מאד לטפל בעצמו ולכוון את עצמו, והוא חווה ירידה בתחושת ההעצמה, ואי-אמון רב במערכת הטיפול. בהתבסס על מספר גדול של מחקרים בינלאומיים ניתן להסיק גם שאותן נשים הרות פגיעות במיוחד נמצאות גם בסיכון מוגבר – בעיקרו בשל לעוני – ללידה מוקדמת, הגבלת הגדילה של העובר, התחלה פחות ממיטבית עבור הילד בשעת לידתו, ופגיעה בתפקוד ההורי של האם (Barker, 2007; Heijmans et al., 2008; van den Berg et al., 2009; Henrichs et al., 2010; Poeran et al., 2011; Seng et al., 2011; Timmermans et al., 2011; de Graaf et al., 2013; Quispel et al., 2012).
מצב זה דורש שרשרת משולבת של טיפול לפני הלידה, החוצה תחומים רפואיים וחברתיים וחוצה דורות: המטרה אינה רק לשפר את סיכויי הילדים בחיים, אלא להתייחס גם לבעיות הרב-מימדיות בחיי האימהות. משום כך פיתח בשנת 2014 “משרד החזית” (Bureau Frontlijn) של עיריית רוטרדם את התוכנית “אמהות רוטרדם” (Moeders van Rotterdam) יחד עם המרכז הרפואי ארזמוס (Erasmus Medical Centre) ובתמיכת קרן ורה ברחן (Verre Bergen Foundation). מטרת התוכנית “אמהות רוטרדם” לטפל בנשים הרות פגיעות מאד עד ליום הולדתם השני של ילדיהן, וכך להגדיל את הסיכויים להריון בריא ובטוח וכן גם התקופה שלאחר הלידה, כדי לתת לאותם ילדים התחלה טובה לחיים.
בין האמהות שעבדו עם מדריכותיהן מטעם “אמהות רוטרדם” כדי לשפר את מצבן הינה סאנא מעוד, המתאמצת ללמוד את השפה ההולנדית ואת מערכת המשפט במדינה מאז שברחה מסוריה עם בעלה ושני ילדיה; ג’ניפר בואטנג, שמוצאה מגאנה, שמדריכתה ב”אמהות רוטרדם” עזרה לה למצוא מקום לגור, לרשום לבית הספר את בנה בן השש, ולפרוס מחדש את חובותיה; ולואיס אסינק, אשר יחד עם בן זוגה עבדה עם מדריכיה להתגבר על בעיית השימוש בסמים ולפתח הרגלי אכילה ושינה טובים יותר.
תכנית “אמהות רוטרדם” מחברת בין התחומים החברתי והרפואי. היא מחולקת לשלושה שלבים עיקריים:
- פתרון מצב המשבר החריף, על ידי נטילת שליטה
- יצירת התנאים לקשר בטוח בין האם לילד
- עידוד המיומנויות ההוריות של האם, בהתאם לשלב ההתפתחותי של הילד, ושיפור האוטונומיה של האם להשתתף בחברה באופן פעיל.
מעבר לבעיות בתחום החברתי, מקדישה התוכנית “אמהות רוטרדם” תשומת לב לסיכונים רפואיים: נותני השירות מקדמים אורח חיים בריא וביקורי מעקב הריון סדירים אצל מיילדת, וכן ביקורים אצל רופא כללי או רופא מיילד כאשר יש בעיות רפואיות. כמו כן הם מקדמים ביקורים סדירים במרכזי רפואה מונעת אשר מטרתם מעקב אחר בריאות והתפתחות ילדים.
צילום: אריק גודיין / אמהות רוטרדם
התקופה הראשונה של ההשתפות בתכנית “אמהות רוטרדם” אינטנסיבית, וכוללת שני ביקורי בית בשבוע, היורדים במשך הזמן לביקור בית אחד בשבועיים. הטיפול ניתן על ידי צוות של אנשי מקצוע בתחום השירותים החברתיים ותלמידי פדגוגיה ורווחה בשנה השלישית באוניברסיטה למדעים יישומיים. השימוש במתמחים אלה, תחת פיקוח מתאים של אנשי מקצוע, מצמצם את עלויות התכנית. הוא יכול גם לסייע לבנות אמון בין האם ונותן השירות, משום שאמהות עשויות לתפוס את המתמחים כפחות מאיימים מאנשי רפואה בכירים יותר.
תיאוריית השינוי של תכנית “אמהות רוטרדם”
- אם נחבר את הערכת הסיכון הרפואי והחברתי בתקופת ההריון המוקדם נוכל לאתר את הנשים והילדים בסיכון הגבוה ביותר.
- אם נבטיח שיתוף פעולה הדוק בין הטיפול הרפואי והחברתי נוכל לתת טיפול משולב ויעיל יותר.
- אם ניתן טיפול אישי נמרץ, נוכל להוריד מתח, לשפר כישורי חיים והורות, ולהגביר את עצמאותן של הנשים.
- אם נוריד את המתח והנשים ייעשו יותר עצמאיות, נשפר את הסיכויים לתינוק בריא, קשר בטוח בין האם לתינוק, והתפתחות מיטבית של הילד.
- כאשר ילדים נולדים בריאים ומתפתחים באופן מיטבי הדבר מגדיל את הסיכויים שהם ינהלו חיים מאושרים ובריאים.
- כאשר נשים נעשות עצמאיות ואנו מגדילים את הסיכוי להתפתחות ילדים בריאה, אנחנו חוסכים למדינה הוצאות ומגדילים את הכנסותיה ממיסים.
בשנת 2016 החל מחקר שיעקוב אחרי משתתפי התכנית במשך ארבע שנים, ושמטרתו להשוות את השפעות תכנית “אמהות רוטרדם” עם תכנית השירות החברתי הרגיל של עיריית רוטרדם לקידום עצמאות, לפי המדדים הבאים: נותן השירות; בריאות הנפש של האם, שתימדד באמצעות שאלונים על דיכאון, פחד ומתח, שתמלא האם עצמה; התפתחות הילד בגיל שנה, שתימדד על פי שאלון “גיל ושלב”.
בינתיים מתעניינים גורמים ברחבי הולנד באפשרות להרחיב ולהעתיק את תכנית “אמהות רוטרדם” למקומות אחרים. קרן ברנרד ון ליר הצטרפה כשותפה להרחבה, והמטרה הסופית היא להשתמש ביוזמת רוטרדם כדי לפתח התערבות מבוססת הוכחות שניתן לשלב בשיטות העבודה הקיימות של נותני שירותים עירוניים מקומיים, ולהרחיב מודל זה לערים אחרות בהולנד.
מראי מקום ניתן למצוא בגרסת ה- PDF של המאמר
